שלום רב לכולכם !
הגעתי הלום, ל"אחוזת בני ברית", לגור ולחיות עמכם, לפני שישה חודשים ב-15 בדצמבר 2013, ואני מרגישה כאן – ממש ותיקה. הכיצד ומדוע?
פשוט – בשל הלבביות, הידידות והרעות – של כולכם – הדיירות והדיירים, צוות העובדים – כ-ו-ל-ם !
התחזוקה, המינהל, המרפאה, הניקיון, ההאכלה – מה אומר ומה אדבר – כ- ו-ל-ם !!
אני משתדלת להשתתף בכל סוגי הפעילויות – זיכרון, אקטואליה, תנ"ך, מקהלה, התעמלות וציור – ואם שכחתי משהו – אנא- יסולח לי.
ברצוני לאחל לכולכם שנמשיך לחיות ולפעול יחדיו, ברוח טובה, ברעות
וכמובן בבריאות, אמן !!
שלכם בידידות מכל הלב.

חיה בוגדנובסקי
דיירת הבית אוגוסט 2014

גן עדן קטן

 בביתנו הקט (בית האבות)

ישנן כל החמדות

גן מטופח, שבילים המקיפים במעגלים

את הדשאים הרעננים

בריכת דגים, שוקקת חיים

עם דגים, צמחים ופרחי מים רבים

ואם לא די בזה

נוסף לנו שובך כנריות

בשלל צבעים, המזמרות זמירות אין סוף

את כל הסביבה מעוררים

לבוקר חדש ונעים

ואנו, דיירי הבית המבוגרים,

סובבים את כל החמדות

שלנו מעניקים

ושמחים בהם כמו ילדים קטנים

והרי אנו כאלו באחרית ימיינו

פנינה שרון
דיירת הבית אפריל 2013

אני "חדשה"

זה לא שיר

זה גם לא סיפור,

אך ללא כל ספק

זה קרה באמת.

לא עברתי שיפוץ,

לא החלפתי צבעים,

רק עברתי לגור

אל בית ההורים.

תחילה באתי, הצצתי,

בדקתי אך היססתי,

ואז "קפצתי למים"

ואני פה

כבר חודשיים.

ובבת אחת

עולמי השתנה:

הבניין הוא אחר,

הדירה כה קטנה.

השכנים אחרים

אך מאוד נחמדים,

מקדמים את פני

ב"שלום וברכה

את בודאי חדשה"

כן, זו אותה ה"אני"

אבל שמי השתנה.

כולם פה קוראים לי

הדיירת החדשה.

אבל אני כבר כאן

 חודשיים-שלושה,

אז עד מתי

עד מתי

אהיה "חדשה"?!

חיה קצנלן
דיירת הבית נובמבר 2013